שְׁנַק

שְׁנַקPa. שַׁנֵּיק, שַׁנֵּק 1) same. Targ. O. Ex. 14:27 (h. text נער); Targ. Ps. 136:15 (Ms. שַׁרְנֵיק). Targ. Cant. 1:9; a. fr. 2) to trouble, confound. Targ. Mal. 1:13 (h. text והפחתם; some ed. ושביק׳). Targ. Y. Ex. 10:2 ית מח דשַׁנִּיקִית Ar. (ed. ית ניסין דעבדית; h. text התעללתי). Af. אַשְׁנֵיק to be narrow. Targ. Prov. 4:12 Ar. (ed., v. טְעַק). Ithpa. אִשְׁתַּנֵּיק, Ithpe. אִשְׁתְּנִיק 1) to be strangled, suffocated. Targ. Job 7:12. Targ. Y. Num. 14:13; a. e. 2) to be distressed. Targ. Y. Gen. 22:20.